<h1>סידור רבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ואם חל יום ט"ו להיות בשבת יקראו אנשי שושן ואנשי הערים הבצורות בי"ד. ואם חל יום י"ד ביום ראשון, יהיה הצום ביום החמשי.
והחג השביעי הפורים ומצוותיו הן לקרוא את מגלת אסתר בליל י"ד מחודש אדר פעם אחת וביום י"ד פעם אחרת, אלא שאנשי שושן עושים את הפורים בט"ו באדר במקום י"ד וכן כל עיר שהיתה מוקפת חומה בזמן יהושע בן נון בארץ ישראל.
<h2>דף ד.</h2>
והחג השביעי הפורים ומצוותיו הן לקרוא את מגלת אסתר בליל י"ד מחודש אדר פעם אחת וביום י"ד פעם אחרת, אלא שאנשי שושן עושים את הפורים בט"ו באדר במקום י"ד וכן כל עיר שהיתה מוקפת חומה בזמן יהושע בן נון בארץ ישראל.
<h2>דף ז:</h2>
וחייבים לאכל ולשתות ולתת צדקה ומתנות.
<h2>דף טז:</h2>
ובתורה י' פסוקים שהציבור קורא בקול, אותם ותרגומם. ה' ילחם לכם. ויאמינו בה'. ה' איש מלחמה. מי כמוך. מקדש ה'. ה' ימלך. כי מחה אמחה. ה' ה' אל רחום וחנון. תמחה את זכר עמלק. ובנביאים ג'. קדוש. ברוך. לא ימושו מפיך. ובכתובים ב'. ליהודים היתה אורה. כי מרדכי היהודי.
ויאחד את עשרת בני המן בנשימה אחת.
<h2>דף יח.</h2>
וכל תפלה שיש בה חיוב ברכת כהנים, מתחיל החזן רצה ואם אין בה חיוב ברכת כהנים, מתחיל ואשי ישראל.
<h2>דף יט.</h2>
ויקראנה בתוך מגלת ספר לא בספר כרוך.
<h2>דף כא.</h2>
ולא ישען לא הקורא ולא המתרגם לכותל או לעמוד. ואיש שלישי מוכרח להיות שם אפילו בפסוקי ההפטרה. ואחרי שבארנו את עצם הקריאה וצורתה עלינו לבאר את כמותה ומי הם האנשים אשר יקראו, אח"כ את מהותה, ואח"כ מה שנגרר אחרי זה. ונאמר שכמות הפסוקים הנקראים בימים שפותחים בהם את הספר תיחלק לחמשה חלקים בהתאם לחלוקת זמן הפתיחה. החלק הראשון הימים אשר יקראו בהם רק שלשה אנשים והם יום שני וחמישי ומנחה של שבת וחנוכה ופורים ומנחה של תענית, בכל אלה חייבים לקרוא בספר שלשה אנשים ואין רשות להוסיף עליהם רביעי. — והחלק השני [הימים] שיקראו בהם ארבעה, והם ראשי החדשים בשני הימים וחוה"מ של פסח וחוה"מ של סכות, בכל אלה קוראים ארבעה אנשים בספר, ואין רשות להוסיף עליהם חמישי. — והחלק השלישי החגים הנקראים מקרא קדש ר"ל פסח ועצרת וראש שנה וסוכה ושמיני [עצרת], בהם צריכים לקרוא בספר חמשה אנשים, לא פחות מהם אבל מותר להוסיף עליהם כמה שרוצים. — והחלק הרביעי הוא יום כפור לבדו, שצריכים לקרוא בו בספר ששה אנשים, לא פחות מהם אבל מותר להוסיף עליהם כמה שרוצים. — והחלק החמישי יום השבת שצריכים לקרוא בו שבעה אנשים, לא פחות מהם אבל מותר להוסיף עליהם כמה שרוצים. וכל יום שמותר להוסיף בו על המספר הנזכר בו, צריך לקרוא בו הפטרה מן הנביאים, וכל יום שאין רשות להוסיף בו על המספר הקבוע לו, אסור לקרא בו הפטרה חוץ ממנחה של ט' באב.
<h2>דף כא:</h2>
ותאור קריאתה. לפניה מברכים ג' ברכות והן ב' אתה ייי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מקרא מגלה ושעשה ושהחינו.
וכשגמר יברך ב' אתה ייי אלהינו מלך העולם האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ב' אתה ייי הנפרע לישראל מכל אויביהם האל המושיע ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ברוכים אתם וכל ישראל.
וכל יום שפותחים בו את הספר אסור שיקראו פחות מי' פסוקים, חוץ מפורים בלבד מפני שבענינו אין יותר מט' פסוקים, ומי משלשת האנשים הקורא את ד' הפסוקים קורא. ומי שקרא בספר ורוצה להפסיק צריך לראות, אם התחיל לקרוא מתחלת פרשה צריך לסיים על כל פנים ג' פסוקים מן התחלת הפרשה, וכן אם יש בינו ובין ראש פרשה חדשה פחות מג' פסוקים צריך להגיע אליה. ולכן צריך הכהן הקורא בפרשת ואתה תצוה לקרוא על כל פנים ז' פסוקים, כי לפרשה הראשונה שני פסוקים ולשניה חמשה. ולכן גם צריך הלוי לחזור בפרשת ראש חדש על הפסוק ואמרת להם זה האשה, ואין חוזרין על פסוק אחר זולתו בכל התורה.
<h2>דף כב:</h2>
ואחרי השמונה עשרה בזמן הרגיל, שאיננו שבת ולא חודש ולא חנוכה ולא מועד, צריך המאמין לפול על פניו, ותאור נפילת אפים מניח את ברכו השמאלית על הארץ כדרכו כשהוא יושב ומקפל את ברכו הימנית עליה כדרכו כשהוא כורע ויהא חצי כורע חצי יושב, ואומר רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו נושא עון ועובר על פשע חטאנו לפניך רחם עלינו עשה למען שמך הגדול הגבור והנורא שיתקדש בעולם כלו ורחם עלינו וכפר על חטאתינו למען שמך אבל חטאנו עוינו הרשענו פשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו ועכשו באתי ועמדתי על פתחיך. יהי רצון מלפניך ייי אלהינו שתפתח לי שערי רחמים ושערי תשובה ואחזור בתשובה שלימה לפניך תשובה שאתה רוצה בה תשובה שאתה חפץ בה תשובה שתמחול ותסלח לכל עונותי בשבילה. אבינו מלכנו אלהינו חננו ועננו אין בנו מעשים עשה עמנו למען שמך צדקה. אח"כ הוא יושב ואומר ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו. זכור רחמיך ייי וחסדיך כי מעולם המה. אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד. קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך. יהי חסדך ייי עלינו כאשר יחלנו לך. אם עונות תשמר יה ייי מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תורא. ייי הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך.
ואין הכרח בנפילת אפים אחרי תפלת הלילה, אלא שרבים מבני עמנו עושים כך כתוספת, ואין רע בדבר.
<h2>דף כג.</h2>
בכל שבת קוראים הפטרה אחרי קריאת התורה וביניהן אומרים קדיש. והמפטיר יקרא תחלה בתורה, כמו שנבאר, אח"כ בנביאים את ההפטרה הידועה.
<h2>דף כג:</h2>
ושיעור מה שיקרא כל איש לא פחות מג' פסוקים.
<h2>דף כה.</h2>
ובתורה כ"א פסוקים שאין מתרגמים אותם. ב' בבראשית. ויהי בשכן ישראל. פחז כמים. ט"ז בואלה שמות. ויהי כאשר קרב. ויקח את העגל. ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך. ויאמר אהרן אל יחר אף. ויאמרו לי. ואמר להם למי זהב. וירא משה. ויאמר להם כה אמר ה'. ויעשו בני לוי. ויאמר משה מלאו ידכם. ויהי ממחרת. וישב משה. ועתה אם תשא. ויאמר ה' אל משה מי אשר חטא לי. ועתה לך. ויגף ה' את העם. ובוידבר ג'. יברכך. יאר. ישא.
<h2>דף ל.</h2>
והרביעי החדש הזה ומפטירים בראשון באחד לחדש ביחזקאל. ובין השבתות האלה אי אפשר שלא תהיה שבת אחת פשוטה ולפעמים יש שתי שבתות וביאור הדבר כפי שאתאר. אם חל ראש חדש אדר להיות בשבת קוראים באותו היום פרשת שקלים היינו שמוציאים שלשה ספרים הראשון לפרשת השבוע והשני לראש חדש והשלישי לענין שקלים והוא כי תשא. והשבת השניה שהיא ח' באדר קוראים פורענות עמלק, והשבת השלישית שהיא ט"ו באדר פנויה, והשבת הרביעית שהיא כ"ב באדר קוראים פרה אדומה, והשבת החמישית שהיא כ"ט באדר קוראים החדש הזה. וידוע שר"ח אדר הסמוך לניסן אינו חל אלא באחד מהימים האלה כלומר ז'ב'ד'ו', והשבת הפנויה היא לפי ראש חדש. אם חל בשבת היא בט"ו, ומזה יוצא לנו הסימן ז' ט' ו'. ואם היה ר"ח אדר ביום ב' מקדימים קריאת שקלים בשבת שהיא כ"ח בשבט או כ"ט באדר ראשון, והשבת שהיא ו' באדר פנויה והסימן ב'ו', והשבת השלישית שהיא י"ג באדר קוראים פורענות עמלק, והשבת הרביעית שהיא כ' באדר פרה אדומה, והשבת החמישית שהיא כ"ז באדר החדש הזה. ודע שאם היה ר"ח אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע לפי הסדר ב'ד'ו', השבת הבאה היא מפסיקין כלומר פשוטה, ואנחנו צריכים להקדים...
<h2>דף לא.</h2>
ואם באיזו שבת חל להיות ראש חדש, מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים ז' לפרשת השבוע ובשני קורא המפטיר וביום השבת, ובראשי חדשיכם, ומניחים את הפטרת השבת ואומרים השמים כסאי. ואם ר"ח לא בשבת אלא ביום א' קוראים ויאמר לו יהונתן מחר חדש. ואם ר"ח בשבת וביום א' ביחד קוראים השמים כסאי ומניחים ויאמר לו יהונתן. — ואם באיזו שבת חל להיות מועד מניחים את ענין השבת והפטרתה וקוראים ענין המועד והפטרתו. ואלה הם הענינים. ביום א' של פסח ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו, וההפטרה ובחדש הראשון וההפטרה ויאמר ה' אל יהושע ויש מתחילין בעת. וביום ב' שור או כשב וההפטרה ובחדש הראשון, בן שמונה שנה יאשיה במלכו. וביום ג' קדש לי כל בכור, וקוראים שלשה עד סוף הפרשה והרביעי יקרא והקרבתם אשה עלה לה'. וביום ד' אם כסף תלוה יקראו ג' והרביעי והקרבתם אשה. וביום ה' פסל לך, יקראו ג' והרביעי והקרבתם. וביום ו' וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית, יקראו ג' והרביעי והקרבתם. וביום ז' ויהי בשלח וההפטרה והקרבתם, וידבר דויד לה'. וביום ח' כל הבכור וההפטרה והקרבתם, עוד היום בנוב לעמד. וראיתי חזנים אחדים בבבל מקילים ומוציאים בחוה"מ פסח רק ספר תורה אחד, וטעות היא בידם, ולכן חזרתי בכל יום על והקרבתם. ואם יש שבת במשך חוה"מ של פסח קוראים ראה אתה אומר אלי ומפטירין וביום השבת, והקרבתם, היתה עלי יד ה'. — וביום א' של שבועות, בחדש השלישי ומפטיר וביום הבכורים ויהי בשלשים שנה. וביום ב' כל הבכור ומפטיר וביום הבכורים, תפלה לחבקוק. — ובמנחה של ט' באב כי תוליד בנים, והשלישי מפטיר אסף אסיפם. — ויום א' של ראש השנה וה' פקד את שרה ומפטיר ובחדש השביעי, ויהי איש אחד מן הרמתים. וביום ב' והאלהים נסה את אברהם ומפטיר ובחדש השביעי, כה אמר ה' מצא חן במדבר. — ובשחרית של יום הכפורים אחרי מות ומפטיר ובעשור לחדש השביעי, כי כה אמר רם ונשא ובמנחה כמעשה ארץ מצרים והשלישי מפטיר ויהי דבר ה' אל יונה. ויש מוסיפים ומוציאים עוד ספר וקוראים לפני נעילה בראשית, ומפטירים קומי אורי ואין לזה עיקר. — וביום א' של סוכות שור או כשב ומפטיר ובחמשה עשר יום, הנה יום בא לה'. וביום ב' חוזרים שור או כשב ומפטיר ותשלם כל המלאכה. ובכל יום מד' ימי חוה"מ של סוכות קוראים את הקרבנות, ובזה יש אצלנו שני מנהגים. הכהן קורא ביום ג' של סוכות וביום השני, והלוי וביום השלישי אבל בנוגע לישראל הראשון יש ממנו נוהגים שיקרא וביום השני ויש ממנו נוהגים שיקרא וביום השלישי וזה עדיף, אבל הרביעי בלי ספק קורא וביום השני וביום השלישי. ויש אנשים שמקילים... וביום ד' יקרא כהן וביום השלישי ולוי וביום הרביעי וישראל וביום הרביעי והרביעי יחזור וביום השלישי וביום הרביעי. וביום ה' יקרא הכהן וביום הרביעי ולוי וביום החמשי וישראל וביום החמשי והרביעי יחזור וביום הרביעי וביום החמשי. וביום ו' כמו כן יקרא כהן וביום החמשי ולוי וביום הששי וישראל וביום הששי והרביעי יחזור וביום החמשי וביום הששי. וביום ז' יקרא הכהן וביום הששי ולוי וביום השביעי וישראל וביום השביעי... ואם חל שבת בחוה"מ סכות קוראים ראה אתה אומר אלי ומפטירים ביום בא גוג על אדמת ישראל... החג. וביום הראשון של [שמיני עצרת] כל הבכור וההפטרה ביום השמיני, ויהי ככלות שלמה. ובשני, והוא שמחת תורה, וזאת הברכה ומפטירים ביום השמיני, ויהי אחרי מות משה. — ובמנחה של כל צום קוראים ויחל משה ד' הפסוקים לכהן, אח"כ מן פסל לך לוי וישראל. ואם היה תענית ציבור יפטיר השלישי שובה... — ובחנוכה קוראים ביום הראשון מן כה תברכו עד ביום הראשון. ובכל יום קוראים מה שמתאים לשם היום, ויום... ושאר הימים... וכל אחד [מכיל] ששה פסוקים, יקראו כהן ולוי, וישראל יחזור על הששה האלה. וכשיהיה היום השמיני יקראו וביום השמיני עד מעשה המנורה. ובשבת חנוכה מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים פרשת השבת ובשני איזה יום של חנוכה שהוא, ומפטירין רני ושמחי בת ציון. ואם [חל שבת ביום א' של חנוכה] מתחילים כה תברכו עד זה קרבן נחשון בן עמינדב.
<h2>דף לא:</h2>
וביאור מה שקוראים. בשבתות קוראים חלק אחד מנ"ג מן התורה וזאת היא פרשה, ובמנחה של שבת וביום שני וחמשי [קוראים] את התחלת פרשת השבת הבאה, ובשבת הבאה מתחילים שוב את הפרשה בראשה. רק אם חלו ביום שני או חמשי יום טוב או ראש חדש או חנכה או פורים או תענית צבור צריך להניח פרשת השבת הבאה וקוראים פרשת היום ההוא. ואם איזה יו"ט חל להיות בשבת, צריך לקרוא בו את פרשת החג ולהניח את פרשת השבוע. אבל במנחה של שבת הקודמת וביום שני וחמשי לא צריך לקרוא את התחלת פרשת החג ההוא אלא התחלת פרשת השבת [הבאה] וחוזרים על התחלת הפרשה גם בשבוע שאחרי החג אחרי שכבר קראוה בשבוע שלפניו, ולכן קוראים לפעמים התחלת ויהי ביום השמיני שש פעמים וזאת הברכה חמש פעמים. וכבר אמרנו שהפרשות הן נ"ג, וצריך לבאר ששמונה מהן מצטרפות לפעמים שתים שתים ביחד ונקראות בארבע שבתות, והן ויקהל ואלה פקודי, אשה וזאת תהיה, אחרי מות קדושים, בהר סיני אם בחקותי. ומהן שלש פרשיות הנקראות בשתי שבתות, אחת וחצי בכל שבת, והן ויקח קרח וזאת חקת וירא בלק, שזאת חקת מתחלקת לשתים עד ויסעו מקדש וקוראים את מחציתה הראשונה יחד עם ויקח קרח והשניה עם וירא בלק. ומהן פרשה המתחלקת לשתים ונקראת בשתי שבתות אם יש צורך בכך, והיא אתם נצבים הנחלקת בוילך משה. ואנחנו צריכים לבאר באלו שנים מחולקות הפרשות האלה ובאלו הן מצורפות, ונאמר שפרשת אתם נצבים אינה מחולקת אלא בשנה שיש שבת בין יום הכפורים וסוכות, כי אז מחלקים את הפרשה הזאת וקוראים חציה, מן וילך משה עד הסוף, בשבת שבין ר"ה ויה"כ והאזינו בשבת שבין יה"כ וסוכות. ובנוגע ליתר הפרשות אני רוצה לקבוע להן סדר, והוא שראש שנת הפרשות הוא יום כ"ד בתשרי, היינו היום שאחרי שמחת תורה, וידוע שהוא אינו חל ביום א' ולא ביום ג' ולא ביום ו' אלא ביום ב' או ד' או ה' או שבת. ואיננו צריכים לדבר עליו בשנים פשוטות אלא בשנים מעוברות, ונאמר שבכל שנה מעוברת יש נ"ה שבתות, חוץ מבשנה מעוברת שהראשון שבה, כלומר יום כ"ד בתשרי, חל ביום ב' ומרחשון וכסליו הם חסרים, כי אז יש רק נ"ד שבתות. וכידוע יש בתורה נ"ג פרשות וזאת הברכה קוראים לא בשבת, נשארו לשבתות נ"ב פרשות. ואם היה כ"ד בתשרי ביום שני והשנה שלמין יש נ"ה שבתות, מהן חמש פנויות. ג' של פסח וב' של שבועות וא' של ר"ה וא' של סוכות ושמ"ע. אז מניחים ויסעו מקדש פרשה בפני עצמה ומחברים מקודם שתי פרשות, ומי שמקדים בהן ועושה כן בויקהל ואלה פקודי, הרי זה משובח מפני שמראה את טוב הבנתו. ואם השנה חסרין יש בה רק נ"ד שבתות, מהן שלש פנויות. ה' של פסח ויוה"כ וג' של סוכות, אז אין לנו צורך לחבר שתי פרשות, אבל ויסעו מקדש [היא פרשה] בפני עצמה. וכסדרן לא תהיה. — ואם היה כ"ד בתשרי ביום רביעי והשנה שלמין, יש בה נ"ה שבתות, ומהן שלש פנויות. א' של פסח וח' שבו וו' של סוכות, אז תהיה ויסעו בפני עצמה. ואם השנה חסרין יש בה ג"כ נ"ה שבתות, ומהן חמש פנויות. ג' של פסח וב' של שבועות וא' של ר"ה וא' של סוכות ושמ"ע, אז קוראים ויסעו מקדש ומצרפים לפני כן שתי פרשות. וכסדרן לא תהיה. — ואם היה כ"ד בתשרי ביום חמישי, השנה כסדרן ויש בה נ"ה שבתות, מהן שלש פנויות. א' של פסח וח' שבו וו' של סוכות, אז קוראים ויסעו ואין מחברים כלום. ולא תהיה חסרין ולא שלמין. — ואם היה כ"ד בתשרי בשבת והשנה חסרין, יש בה נ"ה שבתות, מהן רק שתים פנויות. ז' של פסח וה' של סוכות, אז כל הפרשות פשוטות אפילו זאת חקת ואפילו וילך משה. ואם היא שלמין, יש בה נ"ה שבתות ומהן ג' פנויות. ה' של פסח ויוה"כ וג' של סוכות, אז נעשה זאת חקת התורה פרשה בפני עצמה ואין מחלקים אתם נצבים. ולא תהיה כסדרן. — ואע"פ שבכל שנה שכ"ד בתשרי חל בה בשבת קוראים זאת חקת לחוד, אם השנה חסרין מפטירים ויפתח הגלעדי, ואם היא שלמין קוראים במקום הפטרה זו השמים כסאי מפני שר"ח תמוז חל ביום שבת. — ובשנים פשוטות תהיינה הפרשות שהזכרתי מחוברות על כל פנים, חוץ מאם יש שבת בין יום הכפורים וסוכות. ואחרי שקבענו זאת, נאמר שהפטרות נ"ג הפרשות האלה הן ידועות.
<h2>דף לב.</h2>
ואם קוראים בתורה בפני הציבור צריך הקורא לפתוח ולומר ברכו את ה' המבורך ועונים לו ברוך ה' המבורך לעולם ועד וגם הוא יאמר עמהם ברוך, ואח"כ יאמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה, ויקרא לפניהם ואיש אחר יתרגם פסוק פסוק, וכשגמר זאת יברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת חיי עולם נטע בתוכנו ברוך אתה ה' נותן התורה ויענו אמן. ולא יפתח בברכו עד שיראה את הפסוק שממנו יתחיל, ולא יברך את הברכה הראשונה אלא כשהספר פתוח בידו, ולא יברך את הברכה האחרונה עד שיכסה את הספר. וצריך שיועמד איש שלישי בין הקורא והמתרגם לשלשה מעשים. לקרא אחד אחד את מי שיקרא ומי שיתרגם, ולהרים את הקול בהמבורך ונותן התורה כדי שישמע הציבור ויענו — כי לעתים קרובות קול הקורא נמוך והוא צריך להרים קולו בכל מלה מן המלים האלה לפני שיאמרן הקורא לא אחריו, — ולעזור לקורא ולמתרגם ולומר לפניהם לא אחריהם אם יהיה אחד מהם שאינו יודע היטב לקרא או יודע אבל מתבייש, אז תומך השלישי הזה בידו. אבל מי שאינו יודע כלל אסור שיעמד לקריאה או לתרגום, ואם יש צורך בו מפני שאין כהן או לוי חוץ ממנו, רואים, אם יקרא לפניו אותו עומד [השלישי] מלה מלה והוא יכול לאמרה יפה יעלה, ואם לאו לא.
ואם טעה הקורא לא יתקן אותו המתרגם, וכן אם טעה המתרגם לא יתקן אותו הקורא, אלא את שניהם יחד יתקן העומד [השלישי].
